רשלנות בברית מילה

ברית המילה הינו אירוע מרגש ומלחיץ גם יחדיו. ההתרגשות מהתינוק שזה עתה נולד שלובה יד ביד עם הפחד מהטקס, השאלה האם יכאב לתינוק הקטן והתקווה כי הכל יעבור מהר ובשלום.

עבור ע’ ובעלה, אשר ערכו ברית לבנם התינוק על ידי מוהל, נראה היה כי טקס ברית המילה עבר בשלום. כשבועיים לאחר הברית, נבדק התינוק על ידי רופא ילדים מהקופה, וזה אבחן קרע בשופכה והפנה אותו בדחיפות לבית החולים. ע’ לקחה את בנה לחדר המיון בבית החולים, שם אובחן קרע בשופכה וקרע עמוק במרכז הפין ונמצא כי התינוק משתין דרך הקרע ודרך השופכה בו זמנית. לאור הממצאים בוצע לתינוק ניתוח בהרדמה מלאה. במהלך הניתוח נמצא כי עור הפין חסר, מאיזור הקורונה עד לבסיס הפין. לתינוק הושארו שני פתחים באיזור הפין דרכם הטיל את מימיו, וכשנה וחצי לאחר מכן בוצע לו ניתוח נוסף במהלכו נסגר הפתח באמצע גוף הפין. חרף הניתוח הפתח לא נסגר לחלוטין והתינוק המשיך להטיל את מימיו גם דרך השופכה וגם דרך התפרים בפתח שנסגר. בחלוף כארבע שנים, בוצע לתינוק ניתוח נוסף, שלישי במספר, במהלכו תוקן הפגם בשופכה על ידי שתל שנלקח מרירית הפה וכן הושתל עור באיזור הפין אשר נלקח מקדמת הירך. בניתוח זה הושאר קטטר אחד בשופכה וכן הוחדר קטטר נוסף ישירות דרך דופן הבטן אל כיס השתן. שני הקטטרים היו מוחדרים בגופו של התינוק, ובחלוף כשנה עבר התינוק ניתוח נוסף בהרדמה מלאה (רביעי במספר), במהלכו תוקנה הפיסטולה.

חרף ארבעת הניתוחים שעבר, המשיך הקטין לסבול מטיפות שזולגות דרך הפיסטולה בזמן ההשתנה, מצלקות רבות באיזור איבר המין ועיוות.

לאור הדברים, הגיש הקטין באמצעות הוריו תביעת רשלנות רפואית כנגד המוהל במסגרתה טען כי היתה רשלנות בביצוע ברית המילה שלו על ידי המוהל, באופן אשר גרם לקרע באיבר מינו וכן כי לא איבחן באופן מיידי את הקרע ובכך למעשה גרם להחמרה במצבו.

בהמשך תוקן כתב התביעה ולתביעה צורף רופא קופת החולים כנתבע נוסף (לא רופא הילדים אשר אבחן את הקרע אלא רופא אחר), וכנגדו נטען כי בדק את התינוק כשלוש פעמים מספר ימים לאחר הברית, אך לא אבחן דבר ואמר לאימו של התינוק כי הכל תקין. כן צורפו לתביעה חוות דעת לעניין הנזק, של רופא מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית וכן בתחום הפסיכיאטריה.

מנגד, הגיש המוהל כתב הגנה מטעמו, במסגרתו כפר בחבות וטען כי טיפל בקטין באופן המתחייב וכי לא היתה כל רשלנות מטעמו. רופא הקופה אף הוא הגיש כתב הגנה במסגרתו טען כי התינוק כלל לא הובא אליו לבדיקה בימים שלאחר הברית וכלל לא ראה או בדק אותו במועדים נשוא התביעה.

בהמשך ההליך מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו, אשר קבע כי הפגיעה בפין של הקטין נגרמה ככל הנראה מזיהום שמקורו אינו ידוע ואשר ככל הנראה התפתח לאחר שהמוהל ביקר אצל משפחת הקטין, וכי הרופא מטעם קופת החולים נהג גם הוא לפי כללי הטיפול הנדרשים. כן קבע המומחה מטעם בית המשפט כי גם אם רופא קופת החולים היה מאבחן את הקרע מיד, הדבר לא היה משנה את הנזק שנגרם בשל הזיהום ולכן בכל מקרה לטעמו אין להטיל כל אחריות על הנתבעים.