ניתוחי לייזר להסרת משקפיים הינם ניתוחים נפוצים ביותר בימינו, אשר יותר ויותר אנשים רוצים לבצעם. הפיתוי גדול: אחוזי ההצלחה גבוהים יחסית, התוצאה מיידית והכאבים כמעט ולא מורגשים ואם כן, זה לימים בודדים בלבד. והכי חשוב- נפטרים מהמשקפיים או מההתעסקות עם עדשות המגע ויכולים לחזור לחיים נוחים יותר ללא אביזרים “חיצוניים”.
אך אנשים רבים “מסונוורים” מהתוצאות המובטחות ולא לוקחים בחשבון את הסיכונים או הסיבוכים הכרוכים בניתוחים אלו. הסיבה לכך נעוצה לעיתים בצוות הרפואי המבטיח ללקוחות רשימת “יתרונות” שבקיום הניתוח אך נמנע מלהסביר להם אודות הסיבוכים האפשריים ותופעות הלוואי. וחמור מכך: רופאים רבים מבצעים ללקוחותיהם ניתוחים מבלי לבצע להם טרם הניתוח את מלוא הבדיקות הנדרשות, בדיקות שייתכן והיו מצביעות גורמים בגינם יש להימנע מביצוע הניתוח לאותו מטופל. חלק מהרופאים אף מבצעים את הבדיקות, אך מתעלמים מממצאיהן ומבצעים את הניתוחים, דבר שגורם בהמשך לאותו מטופל לסבול מתופעות לוואי ומסיבוכים כגון: התדרדרות בראייה, יובש עז, אדמומיות, צורך בניתוחים חוזרים ולעיתים אף צורך בהחלפת קרנית או חלילה עיוורון.
מקרה כגון זה קרה ל-א’, בחור שסבל מקוצר ראייה והגיע למכון עיניים המתמחה בניתוחי הסרת משקפיים בלייזר לצורך בירור האפשרות לביצוע ניתוח להסרת משקפיים. עם הגעתו בוצעו לו מספר בדיקות התאמה על ידי רופא העובד במכון, ובין היתר: בדיקה קלינית ובדיקת עובי קרניות אשר היו תקינות וכן בדיקת טופוגרפיה אשר העלתה חשד לקרטוקונוס בעין שמאל. לאור ממצאי הבדיקה הראה הרופא את תוצאות הבדיקה לרופא נוסף העובד במכון, וזה האחרון אישר לבצע את הניתוח ל-א’ בעין ימין בלבד. בחלוף כחמישה חודשים, בוצע ל-א’ ניתוח “לאסיק” בעין ימין, מבלי שבוצעו לו טרם הניתוח בדיקות נוספות עדכניות. מיד לאחר הניתוח החל א’ להתלונן על התדרדרות בראייה. בחלוף כשלושה חודשים מהניתוח ולאור מספר בדיקות מעקב שבוצעו לו במהלכן התלונן על ירידה בראייה, הוחלט לבצע לו ניתוח מתקן בעין ימין. גם ניתוח זה לא עזר, מצב הראיה בעין ימין לא השתפר ולכן נסע א’ עם הרופא המנתח לגרמניה שם בוצע לו ניתוח מתקן נוסף, שלישי במספר. למרבה הצער, גם הניתוח השלישי לא שיפר את מצב ראייתו. בעין זו התפתח קרטוקונוס וראייתו של א’ הלכה והתדרדרה, והוא אף נאלץ לעבור ניתוח השתלת טבעות תוך קרניתיות ובהמשך אף השתלת קרנית וניתוח קטרקט.
בשל נזקיו מהניתוח הגיש א’ תביעה לבית משפט השלום כנגד רופאי מכון במסגרתו טען לרשלנות הנתבעים בביצוע ניתוח “לאסיק” שבוצע לו בעין ימין. אל כתב התביעה צירף א’ חוות דעת של רופא מומחה אשר קבע בחוות דעתו בין היתר כי הבדיקה שבוצעה ל-א’ טרם הניתוח הצביעה על נטייה לקרטוקונוס אשר מהווה “התווית נגד” לביצוע הניתוח שכן מדובר במחלה המוגדרת כדו צדדית. לאור הממצאים, כך קבע המומחה הרפואי מטעם התובע, הנתבעים היו מחוייבים להימנע מביצוע הניתוח ל-א’, ניתוח אשר בעקבותיו הפך הקרטוקונוס בעין ימין מרדום לגלוי.
כן קבע המומחה כי חלף זמן רב מדי בין הבדיקות שבוצעו ל-א’ לבין הניתוח עצמו וכי היתה חובה לבצע לפני הניתוח בדיקות עדכניות. טענה נוספת שעלתה בכתב התביעה היא של חוסר הסכמה מדעת לביצוע הניתוח, שכן לטענת א’, טרם הניתוח לא הוסברו לו מלוא הסיבוכים ותופעות הלוואי הכרוכים בניתוח, ולא הוסבר לו אודות משמעות ממצאי הבדיקה הטרום ניתוחית והשלכותיה האפשריות בעתיד.
מנגד, טענו הנתבעים במסגרת חוות הדעת של המומחה הרפואי מטעמם כי ממצאי הבדיקה הטרום ניתוחית לא הצביעו על קרטוקונוס בעין ימין ולכן לא היתה התווית נגד לביצוע הניתוח בעין זו. כמו כן טענו כי הניתוח בוצע בצורה נכונה וסבירה והעובדה שנדרשו ניתוחים מתקנים אינה מעידה בהכרח על רשלנות בביצוע הניתוח. בעניין טענת א' לחוסר הסכמה מדעת טענו הנתבעים כי טרם הניתוח הוסברו לו מלוא הסיכונים הכרוכים בניתוח, למעט הסיכונים הנדירים הכרוכים בניתוח ובהם נמנה הקרטוקונוס. כן טענו כי הדברים אף היו רשומים בטופס ההסכמה עליו חתם א' טרם הניתוח.
לאור הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים מינה בית המשפט מומחית רפואית מטעמו, אשר קבעה בחוות דעתה כי בניתוחי "לאסיק" להסרת משקפיים בלייזר, אכן קרטוקונוס מהווה אחד מגורמי הסיכון לסיבוכים, אך יחד עם זאת, הרופאים אשר ביצעו ל-א' את הניתוח הגיעו למסקנה כי אין לו כל נטייה לקרטוקונוס בעין ימין, ולכן גם לא הסבירו לו על הסיכון הזה, אשר נחשב נדיר יחסית. כן קבעה המומחית כי בזמן ביצוע הניתוח, מקרים של קרטוקונוס גבולי לא היוו התווית נגד לביצוע הניתוח. לעומת זאת כיום, כך פירטה המומחית בחוות דעתה, במקרים של נטייה לקרטוקונוס נמנעים מרבית הרופאים מלבצע ניתוחי "לאסיק". יחד עם זאת, ציינה המומחית, כי עדיין ישנם רופאים מעטים שנוטים לבצע את הניתוח במקרה של קרטוקונוס קל, ואין הדבר בפני עצמו מהווה רשלנות רפואית, שכן היו מקרים של מטופלים עם קרטוקונוס קל אשר הניבו תוצאות יפות וטובות בניתוחי לאסיק.
בפסק דין שניתן ביום 1.8.13, קבע בית המשפט כי לא הוכחה רשלנות רפואית של הצוות הרפואי בביצוע הניתוח ל-א', ולכן טענתו זו של אברהם לרשלנות בניתוח לייזר שבוצע לו נדחית. יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את טענת א' לחוסר הסכמה "מדעת, לביצוע הניתוח, וקבע כי בשל העובדה כי מדובר בניתוח אלקטיבי, חובת הגילוי כלפי הלקוח בדבר סיבוכים וסיכונים הינה מוגברת וגדולה יותר מאשר בניתוחים רגילים ולכן היה על הרופא ליידע את המטופל בכל המידע הנדרש לצורך קבלת הסכמתו מדעת של המטופל לניתוח מסוג זה. לאור האמור, כך קבע בית המשפט, חלה חובה על הרופאים ליידע את א' בדבר האפשרות ללקות בקרטוקונוס, מידע שהיה רלוונטי לצורך קבלת החלטה שקולה האם לבצע את הניתוח או לא. הדברים הללו לא הוסברו ל-א' ואף לא נכתבו בטופס ההסכמה. לפיכך, נקבע בפסק הדין, נפגעה זכותו של א' לקבלת החלטה הקשורה לגופו באופן אוטונומי, ויתרה מכך אף סביר כי לו היה יודע מראש את האפשרות לסיבוך הנ"ל, היה בוחר שלא לבצע את הניתוח. כל אלו, כך נקבע, מקימים ל-א' את הזכות לקבלת פיצוי.
בית המשפט קבע כי בשל היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה, על הנתבעים ליתן ל-א' פיצוי בסך של כ-430,000 ש"ח, סכום הכולל שכ"ט עו"ד והוצאות.
לעיון בפסק הדין המלא: ת.א.694/05.
