ברית המילה הינה אירוע מרגש אך מלחיץ. לא מעט אנו שומעים על יילודים שנגרמו להם סיבוכים בעקבות ביצוע המילה, בשל רשלנות של המוהל בזמן ההליך עצמו או במהלך הטיפול שלאחר מכן.
מקרה כגון זה קרה ל-פ’, תינוק שעבר את טקס המילה כמקובל. בערב שלאחר הברית, הבחינה אימו של פ’ כי עטרת הפין השחירה. האם החרדה הזעיקה מיד את המוהל, אשר הגיע לביתם, בדק את התינוק ושם פולידין על האיזור והרגיע אותה כי “הכל בסדר”. יום למחרת התקשרה האם שוב אל המוהל אך לא היה מענה. משניסתה שוב להתקשר אליו ענתה לה אשת המוהל ואמרה לה כי המוהל חולה, וכי אין באפשרותו לענות כעת, והרגיעה אותה כי אם המוהל אמר לה שהכל תקין אז אין שום סיבה לדאגה. אימו של פ’ אשר נשארה מודאגת, פנתה לרופא הילדים בקופה, וזה בדק אותו ומצא כי עטרת הפין שחורה ולכן הפנה אותם בדחיפות לחדר מיון. ההורים המודאגים פנו לחדר המיון שם בדקו את פ’ ואובחן כי יש חסר עור משמעותי בפין וכן נמצא כי העטרה שחורה ונמקית. לאחר אובדן עטרת הפין, הפך הפין חבוי ולכוד בעור הסובב אותו, ולכן ביצעו ל-פ’ ניתוח לשחזור הפין במהלכו נלקחה רירית מפיו לצורך השתלת שתל עור לכיסוי הפין. למרבה הצער, הניתוח לא צלח, ו-פ’ נאלץ לעבור בהמשך ניתוח נוסף לשחזור הפין, באמצעות שתלי עור שנלקחו מעכוזו ומרירית פיו של פ’.
בשל המקרה הקשה הגישו פ’ והוריו תביעת רשלנות רפואית כנגד המוהל. אל כתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה אשר קבע כי המוהל התרשל באופן ביצוע המילה בכך שכרת חלק גדול מדי של העטרה, וכן קבע כי בוצעה חבישה לוחצת מדי
אשר גרמה לנמק ולנשירת העטרה, בגינה נאלץ פ' לעבור ניתוחי שחזור קשים, אשר גם הם לא שיפרו לחלוטין את מצב איבר המין. איבר מינו של פ' מעולם לא ייראה ולא יתפקד כאיבר רגיל, כך נטען, דבר שצפוי לגרום לו לנזק ניכר גם בעתיד, הן מבחינת התפקוד והן מבחינת יחסיו עם בנות המין השני.
מנגד, הגיש המוהל כתב הגנה לבית המשפט בו כפר באחריות למצבו של פ', וטען בכתב ההגנה כי ביצע את המילה באופן מיומן ומקצועי, ולא נגרם כל נזק לקטין בזמן המילה. כן טען המוהל כי בזמן חבישת האיזור הבחין בנקודה שחורה על הפין ואף יידע את הסנדק בנוגע לכך, אך הדבר לא היה קשור למילה שערך אלא היה שם ללא קשר להליך והוא סבר כי ייתכן ומדובר בנקודת חן בלבד. בעניין זה יצויין כי הסנדק הכחיש כי המוהל הראה לו "נקודה שחורה", אך גם לכך היתה למוהל תשובה והוא טען בחקירתו כי הסנדק ככל הנראה לא שמע אותו "כי התרגש".
לאחר שמיעת העדים בתיק ובחינת הראיות בתיק, ניתן פסק דין. בפסק הדין קיבל בית המשפט את תביעתם של פ' והוריו וקבע כי המוהל התרשל באופן ביצוע ברית המילה ל-פ', רשלנות בגינה נגרמו לו ולהוריו נזקים קשים. בית המשפט קבע כי אין ספק שסבלו של הקטין היה רב, בפרט לאור הניתוחים הקשים שעבר וכן הוא צפוי לעוד סבל ניכר בחייו לאור הקושי הצפוי לו לכשיבין שמראה איבר מינו אינו כשל השאר, ובשל הקושי הצפוי לו בקיום יחסי מין ויצירת קשרים בשל כך עם הצד שכנגד.
לאור האמור, קבע בית המשפט כי יש לפצות את פ' והוריו בסכום של כ-1,500,000 ₪, סכום הכולל החזר הוצאות ושכ"ט עו"ד.
לעיון בפסק הדין: ת.א. 303/03
